<h1>שבלי הלקט הקצר דין אם מותר לעשות מיתוק לחולה סימן י'</h1>
<h2>דף ג:</h2>
שאלתי אני צדקיה ב"ר אברהם הרופא, פעמים יקרה שיחלה ישראל על ידי כשפים או על ידי שדים, ומאריך בחוליו והולך ומתנוונה שאינו מת ואינו חיה, ויש בנשים שיודעות ללחוש על ידי מתוק שעושות מדבש וחלב או על ידי סיכה ועישון. מהו לעשות כן על ידי גויים, ואם יש להתיר כלל מטעם פקוח נפש, ור' יוסף קרא ז"ל, פי' בענין מיכל בת שאול, שאותם התרפים לא היו בהם אמנה, אבל היו נשאלין בהן שנא' כי התרפים דברו און, ושמא מיכל כדי להציל נפש דוד היתה נשאלת בהם משום פקוח נפש שהיו מסתירין ממנו עצת רע למוסרו ביד שאול. או נאמר שהוא אסור משום וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ופי' רש"י בסנהדרין, חובר שמחבר אליו השד שיעלה לו המת הוא בסקילה, אבל אם מחברו לעשות שאר חפציו הוא בלאו. ועוד דנראה כמו שמקטיר לשד ובכל מתרפאין חוץ מע"ז וגלוי עריות ושפיכות דמים, ועל כיוצא בזה נאמר, העורכים לגד שלחן. והשיב לי ר' אביגדור כהן ז"ל, הלוחש לחישות ע"י מתוק חלב ודבש או סיכה ועישון, אם הוא כדי להביא השד לעשות לו חפצו לפי' רש"י ודאי אסור כאשר כתבתי, וברייתא דפרק חלק שאומר אין שואלין בשדים בשבת משמע דבחול שרי ואפילו לר' יוסי דפליג ואסר אף בחול לא אמר אלא משום סכנה, יש לפרש דהתם מיירי בשאלה בעלמא ששאל לדעת עבר או עתיד, אבל אם הביאו בתחבולה כדי לעשות מעשה אסור משום וחובר חבר. ואפי' בשאלה בעלמא מאן דאסר בפרק ערבי פסחים, דאמר רב יוסף, מנין שאין שואלין בכלדיים שנאמר, תמים תהיה. פי' בערוך כלדיין חוזים בכוכבים, וכן מצאתי בספרי, מנין שאין שואלין בגורלות שנאמר תמים תהיה. וגורלות וכוכבים קרובי ענין הם, ואם בשאלה אסורה בכלדיים כ"ש בשדים, ומעשה דעכן שאמר לו הקב"ה ליהושע לך והטל גורלות, וכן א"י שנתחלקה בגורלות, לא תיקשי מההיא דספרי, דעל פי הדבור שאני.
